בוקר המפנה

את הבוקר הזה נראה לי שלא אשכח לעולם..

על פניו היה נראה, שקמתי לעוד יום רגיל ושגרתי..

אך באותו בוקר קרה רגע המיפנה..

כמו בכל בוקר, קמתי לשטוף את הפנים, הסתכלתי במראה ולרגע, פגשתי את העיניים שלי..

"מי זאת האישה העצובה והדהויה הזאת שנשקפת אלי במראה" שאלתי את עצמי?

זה היה רגע שבו הבנתי שאין דרך חזרה ושאני חייבת לצאת מהקשר הזוגי ההרסני שהייתי בו ולקום על חיי.. שמספיק לקום בבוקר עייפה ועצובה.. ולהתהלך כמו חי מת.

בתוך תוכי ידעתי כבר תקופה, שלא טוב לי בזוגיות שאני נמצאת בה. שאין בינינו את התקשורת והחברות שכל כך ייחלתי לה. בכל יום הרגשתי כיצד המרחק בינינו הולך וגדל.. הפכתי להיות זהירה איתו, כי מעולם לא ידעתי מתי יפרוץ התקף הזעם הבא..

הרגע הזה באותו בוקר, כשפגשתי את עצמי במראה היה רגע מטלטל..

הבנתי שאני רוצה לחיות אחרת ושמגיע לי לקום בבוקר עם עיניים מחייכות..

זה לא קרה ביום. התחלתי תהליך שבסופו של דבר נתן לי את הכוח, שאפשר לי לקום וללכת.

היום כשאני כבר כמה שנים אחרי, לאחר שעברתי תהליך ריפוי.

חזרתי להיות אישה שמחה ובטוחה בעצמה.

חזרתי לחייך, כן גם עם העיניים.

למסע  שלי קראתי להחזיר את החיוך לעיניים.

אם את רוצה לקרוא עלי עוד לחצי כאן

אם את רוצה לדבר איתי מוזמנת להתקשר או להשאיר פרטים